הסכנה שמרחפת מעל המשק: סחרור אינפלציוני
הממשלה שהבטיחה להילחם ביוקר המחיה לא עושה דבר ואף פועלת בכיוון ההפוך, וגורמת להאצת ספירלת שכר-מחירים. כך זה כששר האוצר מאיים ש"רק אחרי רפיח" יטפל בהתייקרויות. החגיגות על הזינוק בשכר הממוצע במשק מיותרות, שכן כ־40% מהעלייה בשכר לא תורגמו לעלייה בכוח הקנייה של הצרכנים
החגיגות סביב הגעת השכר הממוצע במשק ל־14 אלף שקל בעקבות פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) השבוע הן לא רק שגויות, אלא מצביעות על סכנה חמורה שנשקפת למשק הישראלי ובעיקר למשקי הבית. מרצף הנתונים שהצטבר בתקופה האחרונה מדובר על הצתת ספירלת שכר-מחירים, המכונה גם ספירלה אינפלציונית (ראו מסגרת). בנוסף, צמיחה נמוכה כפי שצפויה בשנה הקרובה עלולה להביא לסטגפלציה שהיא שילוב נדיר של צמיחה נמוכה עם אינפלציה גבוהה.
חשוב להבהיר כי מה שאמור לעניין את משקי הבית ואת אזרחי ישראל אינו השכר הנומינלי, שאכן מזנק בקצב מהיר, אלא השכר הריאלי. כלומר, השכר בניכוי עליות המחירים. שכן, השכר הריאלי משקף את כוח הקנייה של שכר הישראלים. בדיקת הנתונים שפרסמה הלמ"ס ביום ראשון האחרון מעלה כי בזמן שהשכר הנומינלי של עובדים ישראלים (מנוכה עונתיות) זינק ב־7.25% מאז הקמת ממשלת נתניהו־סמוטריץ', השכר הריאלי עלה הרבה פחות: רק ב־4.3%. כלומר, מעל 40% מאותה העלאה לא הגיעה לכיס שלנו בגלל עליות המחירים. אבל זו רק הבעיה הקטנה. בדיקה מעמיקה יותר מראה כי במחצית מהמקצועות השכר הריאלי הממוצע ירד בחודש פברואר.
